הסוד של טיפות המים
רוברט פירסיג, מחבר הספר "זן ואמנות אחזקת האופנוע", מספר על חוויה מעניינת שהייתה לו כשיצא לטפס בהרי ההימלאיה יחד עם קבוצה של נזירים קשישים ומקומיים.
למרות שהוא היה הצעיר והחזק ביותר בקבוצה, דווקא הוא היה היחיד שהרים ידיים באמצע הדרך וחזר לאחור.
מדוע?
כפי שהסביר פירסיג, הוא איבד את המוטיבציה משום שכל הזמן שם לנגד עיניו את המטרה הסופית – הפסגה הרחוקה.
הוא הביט למעלה, ראה את המרחק העצום ואת כל הקשיים שעוד צפויים לו בדרך, והפער בין המקום שבו הוא נמצא לבין המקום שאליו רצה להגיע הפך להיות גדול ומייאש מדי.
הנזירים הקשישים, לעומתו, התמקדו ב"כאן ועכשיו".
הם הביטו בפסגה רק כדי לוודא שהם צועדים בכיוון הנכון. אבל מרגע שידעו שהם בדרך הנכונה – הם חזרו להתרכז בצעד הבא.
ואפילו ליהנות מהדרך.
במילים אחרות, העייפות שפקדה את פירסיג לא הייתה רק עייפות פיזית – אלא בעיקר עייפות מנטלית.
כולנו מכירים את התחושה הזו.
שימו לב כמה אנרגיה דורשת מאיתנו אפילו משימה קטנה, כאשר הראש שלנו כבר נמצא בכל מה שעוד מחכה לנו אחריה.
כאשר המוח מעמיס מחשבות – הגוף מתעייף.
ועל כך אמר שלמה המלך בחכמתו:
> "אֶת־פְּנֵי מֵבִין חָכְמָה, וְעֵינֵי כְסִיל בִּקְצֵה אָרֶץ".
הכסיל נמצא כל הזמן ב"קצה הארץ" – במטרה הרחוקה, בפסגה שעוד לא הגיע אליה, בכל מה שחסר לו.
ומתוך שהוא רואה את הפער הגדול, נכנס ללחץ ומאבד את המוטיבציה.
החכם, לעומתו, יודע להביט במה שנמצא לפניו.
בצעד הבא.
במה שהוא יכול לעשות עכשיו.
פרשת השבוע
> את הפסוק: "לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא… כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד, בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ"
מסביר רבי נחמן באופן שמתחבר היטב לדברים שלנו וזו לשונו:
> "אין הקב"ה חפץ מהאדם שיעלה לשמיים, דהיינו שיעשה עבודות גבוהות דווקא מה שאין בכוחו לעשות… רק ה' חפץ מהאדם שיעשה מה שאפשר לו לפי מדרגתו … נמצא שאין האדם צריך כי אם להתקרב ולעלות למדרגה הקרובה אליו מאוד…" (ליקוטי הלכות, תרומות ומעשרות ג', י')
הקב"ה לא מבקש מאיתנו לקפוץ מיד אל הפסגה.
לא להיות כבר עכשיו במקום שעוד לא הגענו אליו.
הוא מבקש מאיתנו לעלות אל המדרגה הקרובה אלינו.
אל הצעד הבא.
אל הדבר הקטן שאנחנו באמת יכולים לעשות עכשיו.
הסוד הגדול של רבי עקיבא 💧
זהו גם הסוד הגדול שלמד רבי עקיבא כאשר ראה את טיפות המים שוחקות את האבנים הקשות.
הוא הבין דבר עמוק:
המים לא חצבו באבן בכוח העוצמה שלהם
אלא בכוח ההתמדה!
טיפה אחר טיפה.
יום אחר יום.
צעד אחר צעד.
שינויים גדולים אינם תמיד מתחילים בהחלטה דרמטית או במאמץ הרואי וחד־פעמי.
הרבה פעמים הם מתחילים דווקא בהרגל קטן.
בפעולה פשוטה.
במשהו שאפשר להתמיד בו.
וכאן אנו מגיעים לאחת מהנחות היסוד של ה־NLP:
> "כל אחד יכול להשיג כל דבר, אם רק יחלק את מטרתו למטרות משנה קטנות וברות־השגה"
הפסגה אולי עדיין רחוקה.
אבל הצעד הבא קרוב.
איזה הרגל יומי או שבועי, שאינו דורש מאמץ גדול אתם יכולים לאמץ כבר השבוע על מנת לראות בהמשך הדרך תוצאות גדולות?
📖 התפתחות אישית ורוחנית ברוח היהדות – לקבלת התכנים ישירות לנייד👇
https://chat.whatsapp.com/BXP9TGLpfko4LBrhNLSimW