הנחות היסוד של ה-NLP ברוח היהדות // חלק ה' 🌾

 "מאחורי כל התנהגות קיימת כוונה חיובית של אדם עבור עצמו"

זוהי אולי אחת מהנחות היסוד החשובות ביותר בעולם הנפש.

לכאורה, כשאנו רואים אצל עצמנו או אצל הזולת התנהגות שלילית, מחלישה או הרסנית – כמו כעס, עישון, הימנעות או התפרצות – הנטייה האוטומטית היא לשפוט אותה, להילחם בה או להלקות את עצמנו על קיומה.

אך שיטת ה-NLP מלמדת אותנו להביט פנימה בעין חומלת ולגלות: את הכוונה החיובית. מה האדם מנסה לממש עבור עצמו – בהתנהגות השלילית הזו? 

הפרדה בין הכוונה להתנהגות

העבודה הטיפולית היא למצוא את הכוונה החיובית וליצור הפרדה בין הכוונה החיובית לבין ההתנהגות המקולקלת. ברגע שאנו מבינים את הצורך הטהור העומד בבסיס המעשה, אנו יכולים לגייס את היצירתיות שלנו ולמצוא דרכים חדשות, בריאות, בוגרות ואקולוגיות יותר להשיג את אותה המטרה בדיוק.

כפי שהגדירו זאת תלמידיו של ההיפנותרפיסט הדגול מילטון אריקסון (וואצלוויק, וורקלנד ופיש):

"הגדרה מחדש היא שיטה המלמדת את האדם ליצור הפרדה בין כוונותיו לבין התנהגותו, לתת פירוש חדש לכוונותיו ולהפעיל את היצירתיות שלו, על מנת שימצא התנהגות חלופית המתאימה לפירוש החדש".

זו העבודה הטיפולית והיא לא כל כך פשוטה, מאחר ומשהו בנו סבור שהכוונה החיובית יכולה להתממש רק דרך ההתנהגות השלילית, לדוגמא – המחשבה שאפשר לצאת להפסקה רק עם זו הפסקת סיגריה… 

כתב על כך הרב קוק את הדברים הבאים:

"… הצער (שאדם מרגיש כאשר הוא רוצה לשנות הרגל מזיק) נמצא רק לאותו הניצוץ מן הטוב, הקשור בחטיבה אחת עם הרע, והוא מצד הטוב שלו שואף לקיום, ומדמה בדעתו, שתנאי קיומו תלויים הם בקיום כל הסתעפות הרע, שהוא קשור בו, וכל זעזוע של כילוי של הרע מכאיב אותו. ואנו שואפים להפריד את הרע מן הטוב. אז ימלא העולם עונג … נר רשעים ידעך, ואור צדיקים ישמח".

אם כן, עלינו ראשית כל לזהות את הכוונה החיובית. שנית, להבין שהיא עומדת בפני עצמה וקיימות אפשרויות נוספות להביא אותה לידי ביטוי. לבסוף, למצוא את הדרך הטובה שנותנת מענה לכוונה ואפשרית עבורנו ולצעוד בה.

בשיטת NLP אנו עושים זאת דרך טכניקות מסודרות שעוזרות לאדם לעבור תהליך מדהים לשינוי התנהגותית במספר מפגשים בודדים.

זהירות מתוכחה

כמטפלים אנו לא דוחפים את האדם לשינוי ללא מענה ראוי מאחר ויכול להיות ששינוי כזה עלול להחמיר את המצב. ולכל הפחות לא להועיל כי הסימפטומים ינדדו להתנהגות לא מטיבה אחרת.

על הזהירות מתוכחה – כלומר, מדרישה לשינוי התנהגותי כאן ועכשיו ללא מענה ראוי כתב הרב קוק את הדברים הבאים:

"יש לעיין בדרכי בני אדם כשרוצים להוכיח איזה איש להסירו מדרכו, אולי זה הדרך לפי ענינו טובה היא אע"פ שיש בה חסרונות, אבל בחסרונותיה מגינות עליו בעד חסרונות יותר עצומות. והשי"ת ידריכנו במעגלי צדק, שלפעמים פיתוי היצר הוא להשתקע בתוכחות לכ"א, ואין זה כי-אם רוע לב. והמרחם רחום יכפר". (מידות הראי"ה – תוכחה)

להצטרפות שקטה לקבוצת הוואטסאפ וקבלת התכנים ישירות לנייד 👇
https://chat.whatsapp.com/BXP9TGLpfko4LBrhNLSimW