מודעות קשובה – עשיו ויעקב

מכירים את תחושת אי-הנוחות שמופיעה כאשר אנחנו מונעים מדחף חזק לבצע פעולה שהיינו מעדיפים להימנע ממנה? לעיתים זה סביב אוכל, ולעיתים סביב הרגלים והתמכרויות שונות.

זו מין תחושה של שעבוד לכוח פנימי, פרימיטיבי ובהמי. והכי מתסכל זה שכשאנו נלחמים בו, הוא מתחזק.

ברגעים האלה כוח הרצון, עם כל הכבוד לו, מרגיש חלש, כסכר רעוע מול נהר סוער.

הסיבה לכך היא שהדחף הפרימיטיבי מופעל מהמערכת ההישרדותית שקיימת בנו, ובכניסתה לפעולה היא “מכבה” חשיבה ורצון כדי לאפשר פעולה מיידית.

עשיו מסמל כוח זה – מוכנות לוותר על הכול עבור גירוי רגעי, כמו נזיד עדשים.

אז מה עושים??

הפתרון הוא להכניס מודעות.

לא מלחמה, לא הימנעות – רק תשומת לב נקייה למה שקורה בזמן אמת: לטריגר, לתגובה ולתוצאה.

דוגמה
טריגר: מאכל עתיר סוכר.
תגובה: אכילה אימפולסיבית.
תוצאה: ירידת אנרגיה וחוסר ריכוז.

מודעות יוצרת מרווח בין הגירוי לתגובה, ובהמשך אף מפרידה ביניהם מכל וכל. זהו מיינדפולנס – מודעות קשובה המיוצגת על-ידי יעקב. והיא מעכבת את המערכת ההישרדותית מפעולה אימפולסיבית – כאילו החיים שלנו תלויים עכשיו במאכל הזה או בפעולה הזו.

על כן, אומר עשיו "ויעקבני זה פעמיים", המודעות מעכבת את המערכת ההישרדותית. הפירוש של אונקלוס למילה "ויעקבני" היא “וחכמני” (ראו ליקוטי מוהר"ן תורה א').

כשהמודעות עולה – המערכת ההישרדות נחלשת – “כשזה קם – זה נופל”.

לכן, אני מזמין אתכם בשבוע הקרוב: להתבונן במעשים, להכניס מודעות, ולשאול בכל רגע – מה הטריגר? איזו תגובה נולדה ממנו? ומה התוצאה?

הרב יוגב שמחון

פסיכולוגיה והתפתחות אישית ברוח היהדות – הצטרפו לקבוצה
https://chat.whatsapp.com/BXP9TGLpfko4LBrhNLSimW