"האנרגיה זורמת בכיוון תשומת הלב"

הנחת היסוד הזו טומנת בחובה את אחד המפתחות העוצמתיים ביותר ליצירת שינוי, צמיחה ובריאות בנפש. היא מלמדת אותנו עיקרון פשוט אך משנה חיים: המקום שבו אנו בוחרים להניח את הפוקוס שלנו, הוא המקום שבו יתרחשו הצמיחה וההתרחבות.

תשומת הלב שלנו היא אנרגיה. אם נפנה אותה באופן עקבי לחסרונות, לקשיים ולדברים השליליים – הם אלו שיקבלו "חמצן", יגדלו ויתעצמו. אך אם נשכיל להפנות את המבט והפוקוס אל הטוב, אל המשאבים ואל נקודות האור – הם אלו שיקבלו כוח, יפרחו ויצמחו. העיקרון הזה נכון לכל תחום בחיינו.

—

אמנות ההתעלמות המכוונת
כנגזרת מכך, הנחת היסוד הזו מלמדת אותנו לא רק במה להתרכז, אלא גם ממה להתעלם. כדי להצמיח את הטוב, עלינו לפתח מיומנות של "הסטת מבט" מודעת ממה שמחליש אותנו.

ישנו פתגם יוגי עתיק האומר: "אורח שלא מכירים בקיומו – במהרה עוזב". כשאנו מפסיקים להעניק תשומת לב והזנה רגשית למחשבות טורדניות או לדפוסים מחלישים, הם מאבדים מכוחם מעצמם. או כפי שהתבטא הפילוסוף והפסיכולוג ויליאם ג'יימס: "אמנות התבונה היא לדעת ממה להתעלם".

הסוד הגדול של בלעם הרשע
את העיקרון הנפלא הזה אנו פוגשים בצורה מדהימה בפרשת השבוע, פרשת בלק. בלעם הרשע, שביקש למצוא את נקודות התורפה של עם ישראל כדי לקטרג עליהם, נאלץ בעל כורחו לחשוף את אחד מסודות ההנהגה של הבורא, ואומר:

"לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל" (במדבר כג, כא)

ומפרש רש"י הקדוש על אתר: "לא הביט – הקב"ה, און שביעקב, כשהן עוברים על דבריו אינו מדקדק אחריהם להתבונן באוניות שלהם ועמלן…" האם הקב"ה אינו יודע או רואה את חטאי ישראל? בוודאי שהוא רואה ויודע הכל. אך התורה מלמדת אותנו שהנהגת השם היא "לא להתבונן" – לא להעניק לחיסרון את הפוקוס והדקדוק, כדי לא להפוך אותו לעניין גדול, ומתוך כך לאפשר לעם ישראל את מרחב הנשימה והזכות לצמוח ולעשות תשובה.

כשאנו מאמצים את מידותיו של הקב"ה, ולומדים להביט בעצמנו ובסובבים אותנו בעין טובה, תוך הסטת תשומת הלב מה"אוון" וה"עמל" אל עבר הניצוץ הטוב והטהור – אנו פותחים את השער לריפוי פנימי אמיתי.

הרב יוגב שמחון

————
התפתחות אישית ורוחנית ברוח היהדות – להצטרפות שקטה לקבוצת הוואטסאפ וקבלת התכנים ישירות לנייד:

https://chat.whatsapp.com/BXP9TGLpfko4LBrhN