הרקדנית מאושוויץ ️

​אחד הסיפורים שתפסו אותי השנה בנושא השואה הוא סיפורה של ד"ר אדית אגר.

​אושוויץ. שעות ספורות אחרי שד"ר מנגלה עמד על הרמפה ובתנועת אגודל קלה חרץ גורלות: ימינה לחיים, שמאלה למוות. אדית הופנתה ימינה. הוריה הופנו שמאלה, למותם.
​היא גילתה זאת רק כעבור שעה, כשעשן סמיך עלה מהארובות ואסירה ותיקה במחנה תיווכה לה את המציאות המזוויעה.

​אדית, שהייתה רק בת 16, לא הספיקה לעכל את מות הוריה ואת הכניסה לגיהינום, ופתאום דלת הצריף נפתחה. מנגלה, "מלאך המוות" ששלח זה עתה את הוריה אל מותם, נכנס פנימה. הוא חיפש בידור.

​מאחר שידעו שאדית רקדנית, הוא פקד עליה: "תרקדי בשבילי".

​התזמורת החלה לנגן את "הדנובה הכחולה". ועל רצפת הבטון הקרה, מול האיש שזה עתה רצח את משפחתה, אדית אגר הייתה צריכה למצוא בתוכה תנועה.

​ברגע ההוא, כשגופה קפא ורעד מקור ומאימה, היא עצמה את עיניה ונזכרה במילים האחרונות שאמה אמרה לה בקרון הרכבת, רגע לפני שהכל התפרק:

​"אדית, אנחנו לא יודעים לאן שולחים אותנו. אנחנו לא יודעים מה יקרה. אבל תזכרי תמיד – אף אחד לא יכול לקחת ממך את מה שאת בוחרת לשים בתוך הראש שלך."

​באותו רגע, מנגלה נעלם. קירות הצריף הפכו לווילונות קטיפה אדומים. הרצפה הפכה לבמה המפוארת של בית האופרה בבודפשט. ואדית החלה לרקוד.

​היא לא רקדה עבור רוצח; היא רקדה עבור הנשמה שלה, שנשארה חופשייה.

"במקום שהוא המחשבה של אדם שם הוא כל האדם, כי עיקר האדם אינו הגוף רק הנפש, ‏והנפש אינה דבר רק כח המחשב ומהרהר והרוצה שבאדם. ומקום שמחשבתו אדוקה כך הוא כל ‏צורת האדם באותו עת" . (רבי צדוק מלובלין)

​אדית עדיין חיה ומשפיעה על אנשים רבים בעולם כשורדת וכמטפלת.

שיטת NLP מלמדת אותנו – שאם אדם יכול לעשות דבר מסויים הרי שזו יכולת אנושית נרכשת. אנו למודים מכך, שאם אדית הצליחה לעשות Visual-Kinesthetic Dissociation (ניתוק ויזואלי-תחושתי) בתנאים של אושוויץ, זו תזכורת שהיכולת הזאת היא אפשרית גם עבורנו.

התפתחות אישית ורוחנית ברוח היהדות – הצטרפות לקבוצה:
https://chat.whatsapp.com/BXP9TGLpfko4LBrhNLSimW