המשנה באבות מספרת שרבן יוחנן בן זכאי שלח את חמשת תלמידיו לבדוק מהי הדרך הטובה שידבק בה האדם. הם חזרו עם תשובות שונות, אך תשובתו של רבי אלעזר בן ערך – "לב טוב" – הייתה זו שכבשה את לבו של הרב:

"רואה אני את דברי אלעזר בן ערך מדבריכם, שבכלל דבריו דבריכם".

אי-אפשר לקרוא זאת ולהמשיך הלאה.

לפעמים אנחנו נוטים להתייחס לפרקי אבות כאל "חומר לימודי" מעניין, וממשיכים הלאה. אבל המטרה האמיתית במשנה כמו זאת היא לא להחכים, אלא להשתנות. אלינו לקחת את דברי חז"ל ברצינות: ואם אומרים לנו ש"לב טוב" הוא המפתח לכל המעלות כולן, אנחנו צריכים לעצור את החיים, ולחשוב מהו לב טוב וכיצד נוכל לרכוש מעלה זו?

אז מה זה בעצם "לב טוב"?

רבים מאיתנו מכירים את המושג "עין טובה" – הבחירה לראות את הטוב שבכל דבר (מה שמכונה בעולם הטיפול: מסגור מחדש – Reframing). אבל "לב טוב" הוא רובד עמוק יותר.

לב טוב פירושו "רצון טוב". זהו השורש הפנימי ביותר. כשיש לאדם רצון טוב ה"עין הטובה" מגיעה באופן טבעי, ללא מאמץ. מהלב הזה נובעים המחשבות, המידות והמעשים – לכן מניחים את התפילין קודם כנגד הלב ורק לאחר מכן כנגד הראש וכף היד (המסמלת את המעשה).

 איך זוכים ללב טוב?

רצון טוב אמיתי נובע מאהבה לעולם ולבריות. אדם שאוהב את הבריות הוא אדם שאפשר לומר עליו שיש לו "לב טוב". זוהי מידתו של אברהם שאהב את הבריות, רצה בטובתם ולימד עליהם זכות.

אבל עדיין תשאל השאלה איך מטפחים אהבה? והתשובה היא שמומלץ להתחיל בטיפוח חמלה.

לחמול על עצמנו. על הזולת. על כל יצור חי.

תרגול יומיומי של חמלה זו הדרך לפיתוח המידה הנעלה – לב הטוב.

חמלה זו אחת המידות שאנו מפתחים גם בקורס כי מטפל טוב הוא מטפל שחומל.